כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>
"בסבב הלחימה האחרון הוצאתי ספרי קודש מבניין שנפגע. הרב של הקהילה עמד במקום בטוח וכיוון אותי בדיוק לאיזה ספרים להוציא. במקרה אחר, בזירה ברחובות, ראיתי שקית מבצבצת מההריסות. דיירת ביקשה שאביא לה אותה. שאלתי מה יש שם, והיא אמרה: 'עץ הכריסמס'. טיפסתי והבאתי לה את השקית, ובאמת היה שם עץ". הדובר הוא נעם רביב, חבר הנהלה ויו״ר תא ביצוע באיגוד המהנדסים ומשנה למנכ״ל G City ישראל, המשרת גם כמהנדס בפיקוד העורף במילואים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". על רקע שנות הלחימה האחרונות, שבה ספגה הסביבה העירונית בעורף אינספור פגיעות, ענף ההנדסה האזרחית מצא את עצמו בלב הזירות הרגישות ביותר של המציאות הישראלית. אחרי פגיעת טיל, המהנדסים הם בין הראשונים שנכנסים למבנים, והאחריות שמוטלת עליהם מלווה בקונפליקטים ובדילמות קשות. לדברי רביב תפקיד המהנדסים האזרחיים בחירום, רחב בהרבה ממה שנהוג לחשוב: "המהנדסים הם מהראשונים שנכנסים לזירה. אחרי הכבאים והחבלנים שמזכים את הזירה, נכנס מהנדס, ורק אז כוחות החילוץ, כולל מד״א, איחוד הצלה ויחידות חילוץ". בין היתר, אחראי המהנדס בזירה להעריך מהו מצב המבנים וכיצד על הכוחות להתנהל בהם. במקרים של קריסות מבנים, הם אלו שאמונים על תכנון תוכנית החילוץ כך שתהיה בטוחה מבחינה הנדסית – ומפקחים על הוצאתה אל הפועל.
נעם רביב, משנה למנכ"ל G City ומהנדס בפיקוד העורף: "אחד הדברים שאנחנו עושים הוא ליווי והוצאת ציוד אישי ממבנים מסוכנים. אנשים יוצאים מהממ״ד שלמים, אבל אי אפשר לחזור לדירה. אנחנו עוזרים להם להוציא רכוש, מזכרות, אלבומי תמונות, דרכונים, כסף, תכשיטים. אנשים מפונים לבתי מלון, ויש גם חשש לביזה, לצערנו".
לדבריו, ברגעים הללו יש לא מעט רגעים נוגעים ללב: "משפחות שיצאו מהדירות עם שתי שקיות ביד אחת וביד השנייה כלוב של חתול, והולכות ברגל למרכז הפינוי. הרכבים נהרסו, אבל האנשים היו חזקים ומאוד ענייניים". "ברגע שיש זירות נפילה, צריך ליווי של מהנדסים שמאפשרים כניסה בטוחה למבנים שנפגעו עבור כוחות החילוץ. כשיש קריסה של בניין, המהנדס בונה את תוכנית החילוץ - זו ממש תוכנית איך לחלץ את הלכודים בצורה הבטוחה ביותר מבחינה הנדסית. אחרי זה אנחנו עושים מיון מבנים, שיטה סדורה שבה מאבחנים את רמת הפגיעה בכל מבנה. "המהנדס מגדיר האם המבנה נפגע קל, בינוני או קשה, בזירות גדולות, כמו בפגיעות של טילים כבדים, אפשר להגיע למאות מבנים שנפגעו. המטרה של פיקוד העורף היא להחזיר כמה שיותר אנשים לבתים שלהם. יש מבנים שאי אפשר, אבל אחרים עוברים אישור הנדסי, שיפוץ, ואנשים חוזרים".ביד אחת שקיות, ובשניה כלוב של חתול לצד ההיבט המקצועי, רביב מתאר גם את המפגש האנושי בשטח: "אחד הדברים שאנחנו עושים הוא ליווי והוצאת ציוד אישי ממבנים מסוכנים. אנשים יוצאים מהממ״ד שלמים, אבל אי אפשר לחזור לדירה. אנחנו עוזרים להם להוציא רכוש, מזכרות, אלבומי תמונות, דרכונים, כסף, תכשיטים. אנשים מפונים לבתי מלון, ויש גם חשש לביזה, לצערנו". לדבריו, ברגעים הללו יש לא מעט רגעים נוגעים ללב: "משפחות שיצאו מהדירות עם שתי שקיות ביד אחת וביד השנייה כלוב של חתול, והולכות ברגל למרכז הפינוי. הרכבים נהרסו, אבל האנשים היו חזקים ומאוד ענייניים".איך אתם מגיעים להחלטה מי יכול לחזור הביתה? "אנחנו עובדים לפי שיטה סדורה שלמדנו בקורס מיון מבנים. בודקים אם אפשר לחזור או לא, ולפעמים עושים פעולות כדי לאפשר חזרה בטוחה. יש רמות, ירוק, כתום, אדום. לפעמים רק אגף אחד מסוכן והשני תקין. המטרה היא לאפשר לכמה שיותר משפחות לחזור הביתה, בצורה בטוחה".מה הייתה הזירה הכי קשה שחווית? "ברחוב טלר ברחובות, היו שם שלוש פגיעות. וגם במכון ויצמן. זו הייתה זירה גדולה, הגעתי מהראשונים. התחלנו בחילוץ ובהכוונת כוחות, וליוויתי את הזירה עוד ימים אחרי". כשנשאל על התחושה האישית, הוא נשאר ענייני, "אנחנו עושים את מה שצריך. הוכשרנו לזה. פועלים בשיקול דעת כדי להציל חיים, זו המטרה העליונה"."דרושות השתלמויות אך אין תקציב" אלא שמעבר לעשייה בשטח, מצביעים אנשי המקצוע על בעיות עומק בענף כולו. ישראל דוד, בעלים של " דוד מהנדסים " וממלא מקום יו״ר איגוד המהנדסים, מתאר מערכת שאינה ערוכה מספיק לאתגרים הבאים. "ברמה העקרונית משרד השיכון קיבל תקציב מהוועדה להיערכות לרעידות אדמה", הוא מסביר, "יש ועדה כזו, שפעם הייתה במשרד ראש הממשלה, עכשיו היא במשרד הביטחון. היא קיבלה תקציב לבצע הכשרות ללא תשלום למהנדסים שיקבלו הכשרה לטפל במיון מבנים לאחר פגיעות, גם בעקבות רעידות אדמה וגם בעקבות הפצצה. נערכו השתלמויות כאלה, קיבלו תעודות, וזה מסונכרן עם פיקוד העורף. יש מהנדסים שקיבלו את ההכשרה, בעיקר בהתנדבות".
ישראל דוד: התקן הישראלי לרעידות אדמה עומד לפוג בעוד חודשיים בערך, ואנחנו אמורים לעבוד לפי התקן האירופי. אין שני אחוז מהמהנדסים שיודעים לעבוד לפיו. זה תקן מורכב ומתוחכם יותר. פנינו למשרד השיכון, אמרנו שיש אינטרס ציבורי להכין השתלמויות, אבל אין תקציב. אנחנו מוכנים להשתתף, אבל זה לא זז. אני מאוד מודאג. בעוד חודשיים יהיה תקן חדש, ורוב המהנדסים לא מכירים אותו. זו פשוט רשלנות שהמדינה לא מתייחסת לעניין הזה".
אלא שלדבריו, הבעיה אינה חדשה, "אנחנו עובדים עם תקנים בני 50–60 שנה, פעם מכון התקנים הישראלי דווקא היה די מוביל בעולם, פשוט כי לא הייתה הרבה פעילות תקינה בינלאומית. אבל ברגע שקם האיחוד האירופי, נכנסו לתמונה מנגנוני תקינה גדולים עם תקציבים של מאות מיליונים. התקינה האירופית מאחדת עשרות מדינות, מתבססת על מחקרים מהאוניברסיטאות ומתעדכנת כל הזמן לפי ידע וניסיון חדשים. אצלנו, לעומת זאת, הרבה מהתקנים נשארו מאחור והם פשוט מאוד מיושנים". "התקנים משפיעים על הכול. היה מעבר הדרגתי של שלוש שנים לתקן החדש, אבל אין הכשרה מסודרת. משרד השיכון לא מתפקד בנושא הזה. אנחנו עם תקנים ישנים. התקן לרעידות אדמה נכנס, ואף אחד לא יודע לעבוד איתו. ביקשנו השתלמויות, אפילו השתתפות מינימלית, ואין מענה".זה לא אמור להיות אינטרס של המדינה? "ברור שכן. אבל אין הסתכלות לטווח ארוך. אין רצף שלטוני. כל שר מתחיל מחדש. אין השקעה בתשתית ידע. אותו דבר גם בהגדרת שטח דירה, זה תקוע 15 שנה. יש עיוותים שמונעים חדשנות בבנייה"."אם המהנדסים היו מחליטים – היינו רואים יותר הריסות" לדבריו גם בשטח, הפערים בין שיקולים מקצועיים לכלכליים יוצרים מתחים, "כשאני מגיע לזירה, כמעט תמיד יש קונפליקט בין הנפגעים לבין מס רכוש. אני מגיע בדרך כלל מטעם הנפגע, ומולם יש את המהנדסים של מס רכוש, שמבחינתם כמעט תמיד אפשר לתקן, כי הם רוצים לצמצם נזקים ועלויות. זה יוצר לא מעט ויכוחים. ראיתי את זה גם במקרה בערד, כשפינו עשרות משפחות מבניין שנפגע, וכבר בשטח התנהל ויכוח על מה נכון לעשות עם המבנה". "זה בלט במיוחד בפגיעה בבית החולים סורוקה. קרסו שם תקרות ונפגעו גם עמודים, כלומר מדובר בנזק משמעותי, אבל במס רכוש דיברו על תיקון נקודתי ולא על הריסה. בסוף הוויכוח הוא לא רק מקצועי אלא גם כלכלי. אני אמרתי להם בפשטות: אם אתם לא הורסים, אתם תצטרכו לתקן את הכול, וזה יעלה יותר מהריסה ובנייה מחדש. במקרה כזה, במיוחד כשמדובר בבית חולים מרכזי, צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולא רק על העלות המיידית".אם ההחלטות היו רק של מהנדסים, היו יותר הריסות? "בוודאי. מבנה שנפגע הוא בעייתי מלכתחילה. קשה לבדוק אותו לעומק. לפעמים עדיף להרוס ולבנות מחדש".השיקולים הכלכליים יכולים להציב דיירים בסיכון? "זה ניהול סיכונים. גם מבנים ישנים בלי חיזוק הם מסוכנים. לא מפנים את כולם. אין פתרון מושלם".
יש גבול: לאחר שסרבן בודד עיכב 110 שכנים - העליון הורה להמשיך בפרויקט21.04לי סעדון
תמורת כ-170 מיליון שקל: גשם החזקות ושי חי רכשו קרקע ל-500 דירות בקריית אתא 19.04לי סעדון
הנטישה הגדולה: תופעת היזמים שעוזבים מיזמי ההתחדשות בת"א רק מתגברת17.04לי סעדון
שיאניות מכירת הדירות נאבקו ב-25': צניחה בהיקף העסקאות - בעיקר במחירי שוק החופשי20.04רן קידר
בשורה לבעלי קרקע המיועדת להפקעה בגין תשתיות: תקופת הגשת תביעות הפיצוי תוארך 20.04נמרוד בוסו
תוכנית נתנאל מניבים אושרה להפקדה: תוספת 4 קומות מסחר ותעסוקה למרכז המסחרי בחולון19.04דרור ניר קסטל
"שגיאה בפירוש התוכנית": ועדת הערר קיבלה טענות בית שמש והשומה המכרעת תתוקן19.04לי סעדון
צפון בקיפאון: כך מתמודדים היזמים עם קרוב ל-2.5 שנים של לחימה כמעט בלתי פוסקת20.04נמרוד בוסו
עיצוב האתר© כל הזכויות שמורות למרכז הנדל"ן ישראל - סקאלה ד.מ בע"מ Scala Group D.M
אני מאשר/ת קבלת דיוור ממרכז הנדל"ן בהתאם לתנאי השימוש
כדי להצטרף לתקציר המנהלים שלנו בווטסאפ – לחץ/י על הכפתור למטה: